מאמר זה, עוסק בסוגה הספרותית בתרבות הישראלית, ולמעשה אפשר גם לקרוא לה 'ספרות ישראלית'. היא מחולקת לכמה תקופות:

• סופרי דור הפלמ"ח – הידוע גם בשמות דור תש"ח ודור מלחמת השחרור. בין היוצרים הבולטים בדור זה: משה שמיר, חיים חפר, ס. יזהר, יגאל מוסינזון, בנימין תמוז, נעמי פרנקל, יצחק שלו, חיים גורי, נתן אלתרמן. אבא קובנר, נתן יונתן ועוד.
• סופרי הגל החדש – זהו הכינוי לסופרים בשנות ה-60 של המאה העשרים, הבולטים שבהם: עמוס עוז, א.ב. יהושוע, יורם קניוק, שולמית לפיד, דוד אבידן, יונה וולך, מאיר ויזלטיר, דליה רביקוביץ ועוד.
• סופרי הגל המפוכח – הכינוי של הסופרים בשנות ה-70 של המאה העשרים, הבולטים: יעקב שבתאי, יצחק בן-נר, חיים באר, רוני סומק, יהושוע סובול, אלי עמיר, מאיר שלו, דויד גרוסמן, שמואל הספרי ועוד.
• סופרי הגל אחר – זהו הכינוי של הסופרים במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה העשרים, הבולטים ביניהם: אורלי קסטל-בלום, אתגר קרת, רן יגיל, דן סרי, יהודית קציר, אלונה קמחי, סמי ברדוגו, דורית רביניאן, צרויה להב ועוד.

סוגה ספרותית בתרבות הישראלית:

• רומן היסטורי – הוא רומן אשר עלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן כתיבתו. לעתים, במרכז העלילה עומדים אירועים ידועים ומוכרים, כמו גם הדמויות הראשיות. דוגמה לרומן היסטורי היא ספרו של משה שמיר: "מלך בשר ודם", שעסק בחייו של המלך החשמונאי, אלכסנדר ינאי. רומנים היסטוריים ידועים נוספים בספרות הישראלית, נכתבו על ידי מאיר שלו ועמוס עוז.
• רומן ריאליסטי – הוא רומן השואף להעניק לקורא את ההרגשה שהאירועים עליהם הוא קורא בעלילה, יכלו להתרחש גם במציאות. הריאליזם שואף לתאר את הצדדים המכוערים בחברה, את השכבות העלובות. בכתיבה עצמה נעשה שימוש בשיח יומיומי, לעיתים בסלנג, כדי לתאר בדייקנות את המציאות. דוגמה לרומן ריאליסטי היא "ביוטופ", ספרה החדש של הסופרת אורלי קסטל-בלום. עלילת הספר מביאה את סיפורו של ג'וזף שימל צרפתי, מובטל המבלה את שעותיו בטיולים עם הכלב שאימץ, באזור לונדון מינסטור בתל אביב, ויוצא מביתו רק כשהכרחי לעשות זאת. מבחינתו, מה שיש לך בחיים – הוא מה שיש לך בבית ובחנייה.
• רומן בלשי – רומן שבו מתוארים סיפורי פשעים – בעיקר רצח, בצורת תעלומה, כאשר שהבלש, גיבור הספר, פותר לקראת סיום הספר, בעזרת שכלו והגיונו החריף וכן בעזרת הרמזים השזורים לאורך העלילה. דוגמה לרומן בלשי היא ספרו האחרון של דרור משעני – "אמונה", שממשיכה לעקוב אחרי רב-פקד אברהם אברהם (אותו כבר פגשנו בספר "תיק נעדר") לפניו שתי חקירות. בראשונה. תינוקת בת יומה, נמצאת בתוך תיק מחוץ לבית החולים, והאישה שהשאירה אותה שם נתפסת מיד. אברהם המתקשה להתמודד נפשית עם החקירה, מעדיף שלא להאזין לסיפורה של האישה ופונה וחקירה בשנייה חיפוש תייר שוויצרי מסתורי.
• רומן אוטוביוגרפי – הרומן הוא תיאור, שבדרך כלל נכתב בגוף ראשון, על בסיס עובדות קיימות של מהלך חייו של הכותב. דוגמה לרומן אוטוביוגרפי היא ספרו החדש של דורון נשר – "המוח שלי ואני", הפורש בפני הקורא את מאבקו של דורון נשר, שחקן, איש רדיו, איש טלוויזיה, וסופר, כיום בן 67 אשר חווה אירוע מוחי קשה, ואיבד את הדבר שאיפיין אותו יותר מכול, השפה והיכולת להביע את עצמו. דורון מוביל אותנו דרך תחנות חייו החדשות במלחמתו העיקשת, הקשה והבלתי מתפשרת, ולא מוותר על הפן הקומי, עד לצאתו של הספר.

מאמר זה, עסק בכמה ז'אנרים בספרות העברית, אולם נותרו עדיין כמה ז'אנרים אשר עדיין לא הרחבתי עליהם את הדיון, כל זאת ועוד אעשה בחלק ב': ז'אנרים ספרותיים בספרות העברית.