דמויות אהובות, אינן האתגר היחיד בכתיבה, לפעמים דווקא הדמויות השנואות, המעוררות אנטגוניזם או סלידה, זוכות דווקא לחיבור רגשי עמוק יותר. כיצד יוצרים דמות שעושה מעשים נוראיים או בלתי נסלחים, ובכל זאת מצליחים לגרום לקוראים להבינה ואף להזדהות עמה?
הבנת התנהגות הדמות
דמות שנואה איננה חייבת להיות חד-ממדית או סתם "רעה". כדי להפכה לאמינה ומעניינת, כדאי לשאול:
- מה גרם לה להפוך ל"כזאת"?
- האם תמיד הייתה "רעה", או שמשהו הוביל לשינוי זה?
- האם הדמות מודעת לכך שאנשים לא מחבבים אותה? והאם אכפת לה?
כשנותנים לדמות סיבה אמתית להתנהגותה: טראומה מן העבר, פחדים עמוקים או אפילו אמונה שהיא עושה את הדבר הנכון, היא הופכת למורכבת יותר.
הענקת רגעי אנושיות לדמות
גם הדמות המרושעת ביותר יכולה להראות צדדים פגיעים.
- אולי היא נושאת בלבה חרטה חבויה?
- אולי יש לה מישהו או משהו שהיא אוהבת בכל לבה?
- אולי היא נלחמת בעולם, כי היא אינה יודעת איך להיות אחרת?
רגעים כאלה, מאפשרים לקוראים לראות מעבר לחזותה הקשה, ולהבין שיש יותר ממה שנראה על פני השטח.
מתן צדדים חיוביים או תכונות, המעוררות כבוד כלפי הדמות
לא חייבים להפוך את הדמות לחביבה, אך אפשר להעניק לה תכונות הגורמות לה להיות מרשימה או מעוררת הערכה.
- האם היא חכמה במיוחד?
- האם יש לה אומץ יוצא דופן?
- האם היא עומדת על שלה ולא מתכופפת בפני איש?
גם אם היא דמות שלילית, אם יש לה עוצמות יוצאות דופן, הקוראים ימצאו עצמם מתרשמים ממנה.
הכנסת רגעי צדק מהזווית שלה
כל דמות מאמינה שהיא גיבורת הסיפור. גם אם הדמות פועלת נגד הדמות הראשית או עושה מעשים שליליים, היא לרוב רואה עצמה כצודקת.
- אולי היא נלחמת על משהו החשוב בעיניה, גם אם באמצעים אלימים?
- אולי היא מגנה על עצמה בדרך בה למדה לשרוד?
- אולי היא חושבת שהיא עושה טוב לעולם?
כשקוראים רואים את נקודת מבטה, הם עשויים להבין את ההיגיון מאחורי מעשיה, גם אם אינם מסכימים איתם.
הימנעות מהגזמה של הרוע
דמות רעה לחלוטין, שאין בה שום מורכבות, הופכת להיות קריקטורה. לאנשים אמיתיים יש צדדים טובים ורעים, ולכן גם לדמויות בדיוניות כדאי לתת קווים אפורים.
- במקום להפוך את הדמות לנבל מוחלט, אפשר להראות רגעי ספק או אנושיות.
- אפשר לשלב בסיפור דמות אחרת הרואה בה צדדים חיוביים.
- ניתן לחשוף בהדרגה שהעולם סביבה הוא שעיצבה בדרך זו.
כתיבת רגעי משבר או ספק לדמות
רגעים בהם הדמות מתחילה להטיל ספק בעצמה יכולים להיות רגעי שיא רגשיים.
- האם היא באמת מאמינה שהיא נלחמת בצד הנכון?
- האם היא מתחרטת על מעשה מסוים?
- היש דבר אשר הדמות איננה מסוגלת לעשות, גם אם יועיל לה?
רגעים אלה מראים שהדמות לא לגמרי חסרת רגש, דבר הגורם לקוראים להתחבר אליה יותר.
סוף הולם למורכבות הדמות
דמות שנואה לא בהכרח צריכה להיענש או למות. לפעמים הסוף המספק הוא זה המראה שינוי, קבלת אחריות או אפילו המשך דרכה ללא עונש, דבר היכול להיות מטריד ומסקרן יותר.
- אולי הדמות מקבלת סוף פתוח, המאפשר לקוראים לתהות לגביה?
- אולי הדמות מגיעה להבנה עצמית, אך מאוחר מדי?
- אולי הדמות מקבלת את שרצתה, אך מגלה שזה לא מה שחשבה?
סיכום
דמויות שנואות הן מהדמויות המעניינות בסיפורים. הן לא חייבות להיות גיבורות חיוביות, אבל הן כן צריכות להיות אנושיות, מורכבות ואמינות. כאשר הקוראים רואים את צדדיה השונים של הדמות, גם אם הם אינם מסכימים עמה, הם ימצאו עצמם מחוברים אליה הרבה יותר מכפי שציפו.
