ברוכים הבאים להדרכת כתיבה נוספת מבית הספר לכתיבה יוצרת של נבו רוזי!

מדוע כתיבת ספר היא כמו להרכיב פאזל?

אני פוגש המון כותבים שנתקלים באתגר מאוד גדול – לכתוב בקו אחד.

אם אתם מרגישים שאתם נתקעים עם הקו האחד, הגיבור כאן ואז הוא שם ואז הוא שוב פעם כאן, זה בסדר.

תנסו לכתוב בצורה שהיא אפיזודית.

כלומר, אני ממליץ לצפות בהדרכה שלי על תוכן עניינים, הייתי יוצר איזשהו רשימה של 10-15 נושאים שאני רוצה לבחון בכתיבה.

ומשם כותב אותם.

לא בהכרח בסדר הכרונולוגי.

תזכרו, כתיבת ספר היא הרכבה של פאזל.

אבל, כדי להרכיב את הפאזל אני קודם כל צריך את החלקים.

כרגע, אני עדיין יוצר את החלקים, אי אפשר להרכיב פאזל לפני שיש לי את כל החלקים.

מבחינתי, זו הטעות של הרבה כותבים.

הם מנסים להרכיב את הפאזל מהרגע הראשון והמחשבה היא מאוד הגיונית. 

אל אף שאנחנו יוצרים ואמנים, הראש שלנו פועל בצורות לוגיות.

אבל כאן נובע האתגר וכאן נובע הבלבול.

אי אפשר להרכיב פאזל אם אין לי את כל החלקים אז כרגע, בנקודה ההתחלתית והמבולבלת, אני רק רוצה ליצור את החלקים.

לכן, זה בסדר גמור להתחיל לכתוב את הספר בצורה של סיפורים, בצורה של אפיזודות.

כן, זה אותו גיבור או גיבורה, זה אותו סיפור אבל לא בהכרח בקו אלא בנקודות.

תסמכו על עצמכם, שבסוף אתם תדעו לחבר את הנקודות.

ואם הנקודות לא יתחברו, זה גם בסדר.

ובעיקר תסמכו על הסיפור.

יש איזה עניין בנינו למול הסיפור. 

אנחנו לא בדיוק סומכים, מרגישים שאולי זה יפספס ואולי עוד מעט יגמר לנו הדלק.

הכל בסדר.

תסמכו על הסיפור ואני מנסה לא להגיד את זה באופן שהוא יותר מדי רוחני.

אל תחשבו טוב יהיה טוב, זה לא מהמקום הזה.

אבל הסיפור מגלה את עצמו. 

זה הדבר הכי מרגש בכתיבה, נכון?

כי אם הכתיבה הייתה מתקיימת בדיוק כפי שציפינו, כנראה שאף אחד לא היה צופה בהדרכות שלי.

כנראה שאני הייתי מתעסק בתחום אחר.

אבל זה היופי גם בכתיבה.

לפעמים זה יוצא ופעמים זה לא.

לפעמים זה יוצא וזה מדהים ומפתיע ולפעמים זה מאכזב.

הכתיבה היא מאוד לא צפויה.

תנו לסיפור להוביל אתכם.

זה גולמי, זה מבולבל, אבל כרגע אנחנו עוסקים בשלב ההתחלתי.

בליצור את חלקי הפאזל במקום להרכיב אותו.