שיעורי כתיבה שלמדתי מאורלי קסטל-בלום – הסופרת אורלי קסטל-בלום נולדה בשנת 1960 בעיר תל-אביב, להורים אשר עלו לארץ ממצרים בשנת 1949 והיו חברי גרעין בקיבוץ עין-שמר. בביתה דיברו בשפה הצרפתית ושמרו על אוריינטציה אירופאית, היא למדה בגימנסיה הרצליה, שירתה בצבא כמש"קית ת"ש בסיני, ובסוף השירות למדה קולנוע במשך שנה אחת באוניברסיטת תל-אביב ושנה נוספת בבית הספר למשחק 'בית צבי', שם הכירה את מי שהפך לבעלה, גד בלום, הם נישאו בשנת 1985 לשניים נולדו 2 ילדים, והתגרשו בשנת 1999.

שיעור הכתיבה הראשון שלמדתי ממנה – ההומור

ההומור של קסטל-בלום הוא הומור עצמי, ציני וסרקסטי. אירוניה מושחזת. הוא חלק בלתי נפרד מכתיבתה והפך לאחד ממאפיינה.
בספרה 'טקסטיל', חוש ההומור שלה מאפשר לנו לקרוא באופן משועשע על מדיו של דעאל, שמשרת כצלף בצבא, שנועדו להגן עלינו מפני הטרור, ואינו מטשטש את החרדה מפניו.
בספרה 'דולי סיטי', היא כותבת בהומור רב היכול להתפרש כשיבוש מערכות על החוויה של הגיבורה הראשית לאחר לידת הילד הראשון שלה, דולי פונה לנגר ומבקשת ממנו שידביק את התינוק לגבה "הלכתי לנגר זקן וביקשתי ממנו, שידביק את הילד לגבי. קודם כל, לא אראה אותו, שכבת הדבק תחצוץ בינינו, כך שגם לא ממש אגע בו".

שיעור הכתיבה השני שלמדתי מקסטל-בלום – משפחתיות:

בספרה 'הרומן המצרי', מגוללת קסטל-בלום את סיפורה של משפחה שעלתה ממצרים, את הרומן הזה היא כותבת בגוף שלישי, כשלמעשה מעורבים בו זיכרונות משפחתיים לצד בדיה, והספר עוסק בנושא שברון האידאלים והחלומות הגדולים: "הוא אמר שיבוא בטרקטור דרך השדות, שחזרה ויוויאן, בעודה מביטה בעצמה במראה בשירותים של הבנק ומסתרקת. היא לא הייתה מרוצה. השיער לא הסתדר יפה. בכל זאת יום חתונתה היום. אמנם אין לה שמלת כלה, והכל יתרחש בשיא במהירות בבית של הרב של כרכור, אבל חתונה!"

שיעור הכתיבה השלישי שלמדתי הוא – פמיניזם

אורלי קסטל-בלום כותבת רבות על דמויות נשיות משמעותיות, ספריה 'המינה ליזה', 'דולי סיטי', ו-'היכן אני נמצאת' נכתבו על דמות אישה משמעותית.
דוגמה מתוך ספרה 'היכן אני נמצאת': "בחצות בעלי נרדם. חצי שעה אחר כך עמדתי בחדר השינה בסכין שלופה. הקיסר אמר לפני מותו: אל תתנו לזעם של רגע אחד להשתלט עליכם. אל תבנו את עצמכם לקראת אותו רגע. אבל אני לא התייחסתי לדברי הקיסר. עמדתי לנעוץ את הסכין בלבו של האיש הזה, לנעוץ ולסובב… לפתע גדל כוכב אחד, גדל וגדל, התקרב לנאות אפקה…."

העלילה ברומנים של קסטל-בלום מתרחשת לרוב בעיר תל-אביב. הומור ואירוניה מושחזת, משפחתיות ופמיניזם משתלבים ומתקיימים כולם יחד, זה לצד זה, בצורה נפלאה ויוצרים את הסיפורים הנפלאים ביותר של הסופרת המיוחדת, השונה ואחת המשפיעות ביותר בישראל.