תפקידם של עורך ספרותי או עורכת ספרותית הופך להיות חשוב ומשמעותי יותר ויותר, ככל שהספרות ממשיכה לקחת חלק משמעותי יותר במציאות שלנו. מה בדיוק עושה עורך ספרותי, ומדוע תפקידו כל כך חשוב? במאמר זה, אנו ניכנס לעומק ומהות התפקיד של עריכה ספרותית ונבחן את הדרכים השונות בהן עורכים עוזרים לספר להצליח.
העורך הספרותי משתף פעולה עם הסופר כדי לערוך ולדייק את יצירתו, לאחר סיום כתיבת הטיוטה הראשונה. התהליך עשוי לכלול מגוון פעולות, כמו: עריכה לשונית, הגהה ועוד. תפקידו של העורך (מבחינה לשונית), הוא גם לוודא שהיצירה חפה משגיאות וכתובה בצורה מובנת לקורא ותמציתית.
עורכים ספרותיים הם חלק בלתי נפרד מתהליך היציאה לאור, כאשר מרבית הרומנים לעולם לא יגיעו למדפים ללא תרומתם, וללא ספק, הגרסאות הטובות ביותר של הרומנים הגדולים בעולם, הן אלה שנערכו על ידי עורכים ספרותיים. הם מסייעים לכותבים לשכלל את עבודתם ולהפוך אותה לטובה ככל האפשר.

לא לכל עורך יש את מה שדרוש על מנת לבצע עריכה ספרותית איכותית. אלה המאפיינים החשובים ביותר, כאשר אנחנו בוחרים עורך או עורכת ספרותיים:

• עורך ספרותי מקצועי צריך לשים לב לפרטים הקטנים. הוא חייב להיות מסוגל לזהות טעויות שאחרים עלולים להתעלם מהם.
• יכולת תקשורת טובה – העורך צריך להיות מסוגל לייצר שיח פתוח מולנו ככותבים, בצורה ברורה ויעילה. זאת, על מנת לתת משוב ופידבק בונה ומועיל.
• עורך ספרותי צריך להיות בעל יכולות כתיבה מצוינות – על העורך להיות גם כותב מוכשר בעצמו. זאת, על מנת לייעץ לכותבים כיצד לשפר את הכתיבה שלהם.
• העורכ/ת צריכים להיות בקיאים בעולם ההוצאה לאור. זה כולל הבנת השלבים הרבים הכרוכים בהוצאה לאור.

עורכים ספרותיים מפורסמים בעולם:

רוברט גוטליב

רוברט גוטליב גילה בצעירותו את ג'וזף הלר, ומאז ערך לא רק את מילכוד 22, אלא גם את ספריהם טוני מוריסון, מרגרט אטווד, ג'ון לה קארה, מייקל קרייטון וביל קלינטון, ורבים אחרים. הוא עמד בראש ההוצאות "קנופף" ו"סיימון ושוסטר", והיה העורך האחרון של הניו יורקר לפני טינה בראון. הזהיר מפני "האדרת העורכים", ונהג להגיד ש"היחס של העורך לספר צריך להיות יחס בלתי נראה".

מקסוול פרקינס

העורך האמריקאי המפורסם ביותר במאה הקודמת. הקריירה שלו התחילה כאשר החתים את סקוט פיצג'רלד וערך את ספרו הראשון 'בואכה גן-עדן' והמשיך לעבוד עמו במשך כל הקריירה שלו, ספר ידוע נוסף שלו שערך הוא 'גטסבי הגדול' בשנת 1925, שרבים רואים בו אבן דרך בהצלחתו. דרך סקוט פגש מקסוול את המינגוויי והוא הפך להיות העורך הספרותי של יצירותיו. בשנת 1929, מקסוול שכנע את תומס וולף להוציא 90,000 מילים מהטיוטה הסופית של ספרו 'הבט הביתה מלאך'. כמו כן, עבד עם סופרים ידועים רבים נוספים.