תוכן עניינים
נשים כותבות בממלכה הבריטית – עצמו לרגע את עיניכם ודמיינו עצמכם במאה ה-19, בכפר אנגלי קטן ופסטורלי שבערבות יורקשייר, המרחבים הירוקים והאין סופיים, והמצוקים הנישאים אלי-ים, לצד מזג אוויר חורפי וסגרירי כמעט כל ימות השנה. אלו היו בדרך-כלל הנופים בספריהן של גיבורות המאמר שלפניכם. בתקופה זו, נשים רבות כתבו, אולם הרומנים שלהן התקבלו בציניות, ובביקורתיות רבה.
במאות ה-18 וה-19, סופרות רבות כתבו בשם בדוי, או מה שנקרא 'פסבדונים', והציבור חשב שהכותב הוא גבר, מה שגרם לספרים להימכר ולהפוך לרבי-מכר היסטריים. ועל אף שנכתבו לפני מאות שנים, הם עדיין מככבים בחנויות הספרים. כיום, ידוע לכל מי עומדת מאחורי כתב העט.
המאמר יעסוק בשלוש האחיות ברונטה ובסופרת נוספת ידועה מאותה תקופה:
שרלוט ברונטה – ג'ין אייר
אמילי ברונטה – אנקת גבהים
אן ברונטה – הדיירת מאחוזת ויילדפיל
ג'יין אוסטן – גאווה ודעה קדומה
האחיות ברונטה:
שלוש האחיות היו בנותיו של כומר ממוצא אירי. לכומר ולאשתו היו חמש בנות ובן אחד, והם השתקעו בערבות יורקשייר, לאחר שהאב קיבל את תפקיד הכומר של הקהילה. לאורך שנות ילדותן, נפטרה האם וכך גם שתיים מן האחיות. כל הילדים זכו לחינוך בבתי ספר שונים וגם בביתם. שלוש האחיות שנותרו, הועסקו מדי פעם כמורות וכאומנות. כפי שהזכרתי קודם לכן, שלוש האחיות פרסמו את ספריהן הראשונים בשמות בדויים, וזכו להצלחה עצומה, בשל מקוריותם ועוצמת הרגשות שהפגינו.

שרלוט ברונטה (קורר) – ג'יין אייר, 1847
ג'יין אייר, גיבורת הסיפור, נשלחת לבית דודיה העשירים עם מות הוריה. דודה נפטר כמה שנים לפני תחילת הסיפור, וג'יין מתגוררת בבית דודתה שרה ריד, בזמן ששלושת ילדיה המפונקים של שרה ריד יורדים לחייה של ג'יין בשל מוצאה העני.
כאשר המצב הופך לבלתי נסבל, נשלחת ג'יין לפנימיית 'לווד', המיועדת ליתומות ועניות ומנוהלת על-ידי כומר קפדן וחסר רחמים. ג'יין מתיידדת עם הלן ברנס, המלומדת והאינטליגנטית, אך זו מתה בטרם עת בעקבות מגפה הפורצת בפנימייה. לאחר מותה של הלן, ההנהלה בפנימייה מתחלפת והתנאים משתפרים, ג'יין מסיימת את לימודיה ונשארת שנתיים נוספות כמורה. כשמחליטה לעזוב, היא מפרסמת מודעה ומקבלת הצעת עבודה כאומנת-מחנכת באחוזה בשם 'תורנפילד הול'. שם, החיים מתנהלים תחילה על מי מנוחות וג'יין מלמדת את אדל, ילדה צרפתייה בת חסותו של אדון האחוזה. כאשר אדון האחוזה חוזר לאחוזה, הכל משתנה והמתח נכנס לסיפור. הוא וג'יין מתחילים להכיר ולכבד זה את זו וג'יין מתאהבת בו בהדרגה. כאשר חדרו של אדון האחוזה עולה באש בנסיבות מסתוריות, ג'יין מצילה את חייו. רוצ'סטר (האדון) מעמיד פנים שהוא מחזר אחרי בלאנש היפיפייה, אך שג'יין מתוודה שליבו שייך לה בלבד. רוצ'סטר מציע לג'יין נישואין.
בטקס החתונה, מופיע עורך דין שטוען שרוצ'סטר כבר נשוי ואשתו לוקה במחלת נפש. ג'יין עוזבת את האחוזה באמצע הלילה, למרות תחנוניו של רוצ'סטר.
ג'יין מתחילה חיים חדשים. היא עובדת כמורה וגם יורשת סכום כסף גדול. היא מחליטה לחזור לאחוזה ופוגשת את רוצ'סטר, אשר ניסה להציל את ברטה אשתו ונפצע קשה תוך כדי כך. הם מתפייסים והוא מציע לה נישואין בשנית. ספרים נוספים: שירלי, וילט, הפרופסור.
אמילי ברונטה (אליס בל) – אנקת גבהים, 1847
ספרה היחיד של הסופרת. סיפור אהבתם הבלתי אפשרית של קאתי, בת העשירים והיתקליף, שאומץ על-ידי אבי המשפחה, מר ארנשו.
מר ארנשו מתייחס להיתקליף כאל בנו למורת רוחם של אשתו ובנו הינדלי, המקנא בו ורואה בו פולש. לעומתו, אחותו קאתי רואה בהיתקליף נפש תאומה. הינדלי מתעמת עם אביו ועוזב את הבית. לאחר מות האב, הינדלי יורש את האחוזה 'אנקת גבהים' וחוזר להתגורר בה עם אשתו.
הוא מתנקם באחיו המאומץ ומוריד אותו לדרגת פועל. בתחילה, קאתי והיתקליף שומרים על קשר רומנטי. באחד מטיוליהם, הם מגיעים לבית משפחת לינטון. כלב המשפחה נושך את קאתי והיא נאלצת להישאר בביתם להחלמה, בזמן שהיתקלף מגורש כמשרת בזוי. כאשר קאתי חוזרת ל'אנקת גבהים' עם גינוני ליידי, גוברת בושתו של היתקליף, שמתקשה לשאת את המצב ונעלם לשלוש שנים. בהמשך, היתקליף חוזר כג'נטלמן עשיר ושובה את ליבן של קאתי ואיזבלה לינטון, אך הינדלי עדיין נוטר לו טינה.
היתקליף מבקש לנקום בכל אלה שעו לו עוול והינדלי מאבד את האחוזה להיתקליף.
אן ברונטה (אקטון בל) – הדיירת מאחוזת ויילדפיל, 1848
הרומן מתואר כאוסף מכתבים שכתב גילבארט מארקהאם לחברו ולגיסו, בהם הוא מתאר את רצף האירועים שהביאו לפגישה עם אשתו. אל אחוזת 'ויילדפיל', אחוזה אליזבתנית שעמדה ריקה שנים רבות, מגיעה אלמנה צעירה עם בנה הקטן ועם משרת. היא עושה הכל כדי לשמור על פרטיותה, וחיה תחת שם בדוי, הלן גרהאם, אך עד מהרה היא נופלת קורבן להשמצות מקומיות.
חוואי צעיר בשם גילברט מסרב להאמין לדברי הדיבה שהגיעו לאוזניו, ויוצא למסע חקר שבו הוא מגלה את הסודות האפלים אודותיה. הרומן מספר על הידרדרות המוסריות בחיי הזוגיות, אשר נבעה כתוצאה מצריכה מופרזת של אלכוהול וכתוצאה מפריצות ואכזריות. הרומן עוסק בבגידה בנישואין. במרוצת השנים, 'הדיירת מאחוזת ויילדפיל' נחשב לאחד הרומנים הפמיניסטים הראשונים. ספרים נוספים: אגנס גריי.
ג'יין אוסטן – גאווה ודעה קדומה, 1813
חמש בנות נולדו למשפחת בנט ולכולן צריך למצוא בעל. במיוחד עבור אליזבט היפה והפיקחית, בעלת נטייה חוזרת לדחות הצעות נישואין. בעודה צופה ביחסים הנרקמים בין אחותה ג'ין ומר בינגלי, חברו הטוב מר דארסי, מתחיל לגלות בה עניין. מר דארסי השחצן, העשיר והמושך, בטוח ששום אישה לא תעמוד פניו ובכל מה שהוא יכול להציע, אולם בעיני אליזבט, הוא רחוק מלהיות גבר חלומותיה. אט אט מתאהב מר דארסי נואשות באליזבט. ספרים נוספים: תבונה ורגישות, מנספילד פארק, הטיית הלב, אמה, מנזר נורת'אנגר.
לסיכום, אין קץ לעוצמת הרגשות, כמה גדול הוא המרחק בין התקופה בה חיו הכותבות האמיצות הללו, שכתבו ופרסמו את ספריהן ולא ויתרו חרף ההדרה ממנה סבלו, והיום ההוכחה למול עינינו – כל מילה שכתבו בסלע.
אולי יעניין אתכם לקרוא על – סדנת כתיבה יוצרת