כותבים שואפים לשפר את יכולות כתיבתם, ולרוב פונים אל יצירות מופת במטרה ללמוד מן המובילים בתחום. אך ישנה דרך נוספת ללמוד: דווקא מספרים גרועים. ספרים חלשים, הכתובים ברישול או מלאים בקלישאות, עשויים ללמד אתכם רבות על מה לא לעשות.
במאמר זה, מה ניתן לקחת מספרים גרועים כדי לחזק את כתיבתכם?
זיהוי בעיות מבניות | למה העלילה לא עובדת?
ספרים גרועים רבים סובלים מעלילה מבולגנת, קווי עלילה בלתי פתורים או חורים לוגיים. כאשר נתקלים בסיפור כזה, כדאי לנתח מה בדיוק נכשל בו: האם הדמויות מקבלות החלטות לא הגיוניות? האם הסוף מאכזב? האם קיים פער בין ההבטחה שהספר מציב בתחילתו לבין התוצאה בפועל?
שיעור לכותבים: תכנון מקדים של העלילה ושמירה על עקביות, הם מפתח לסיפור מוצלח. כדאי לבדוק אם כל פעולה בסיפור מובילה להשלכות אמינות ולהימנע מקיצורי דרך עלילתיים.
קלישאות וחוסר מקוריות | איך להימנע משעמום?
אחד המאפיינים הבולטים של ספרים גרועים הוא שימוש יתר בקלישאות: בין אם אלו עלילות שחוקות, דמויות שטוחות או פתרונות המוכנים מראש. קוראים חדי אבחנה מזהים במהירות עלילה שחוזרת על עצמה ומשתעממים ממנה.
שיעור לכותבים: במקום ללכת על התבנית המוכרת, נסו לשבור ציפיות. דוגמה: אם סיפורכם מתמקד בדמות גיבור טיפוסית, שאלו עצמכם: איך ניתן להפכו לבלתי צפוי? אלו היבטים של הדמות או של הסיטואציה יכולים להוסיף לה עומק?
כתיבה עמוסה או מלאכותית | איך לשמור על זרימה טבעית?
ספרים גרועים נוטים לסבול מכתיבה מסורבלת: משפטים ארוכים מדי, תיאורים מיותרים או דיאלוגים לא טבעיים. פעמים רבות, ניסיונות להיות "ספרותיים" מדי, גורמים לכתיבה להיראות מאולצת ולא זורמת.
שיעור לכותבים: כתיבה טובה צריכה לזרום בטבעיות ולשרת את הסיפור. אם משפט אינו מוסיף מידע או רגש, הוא מיותר. כדאי לקרוא את הטקסט בקול ולראות אם נשמע אמין.
דמויות שטוחות ולא אמינות | איך ליצור עומק רגשי?
דמויות שטוחות הן אלה הפועלות לפי סטריאוטיפים או שלא מתפתחות לאורך הסיפור. כאשר קוראים לא מצליחים להתחבר לדמות, זה לרוב בשל חוסר עומק רגשי, כלומר, אין לדמות מטרות ברורות, קונפליקטים פנימיים או דילמות אמתיות.
שיעור לכותבים: כל דמות בסיפור צריכה לרצות משהו ולהתמודד עם מכשולים בדרך להשגתו. כדאי לחשוב איך להוסיף לדמויות נקודות תורפה, היסטוריה אישית וקונפליקטים שיגרמו להן להיות משכנעות יותר.
שימוש מוגזם באקספוזיציה | איך לגלות מבלי להסביר יותר מדי?
בספרים חלשים קיימת נטייה להסביר הכול בצורה ישירה מדי במקום להראות דרך פעולות ודיאלוגים. משפטים כמו "דני היה תמיד ילד מופנם" יכולים להיות מוחלפים בתיאור התנהגותו: "דני ישב בפינת החדר, ממולל את שולי שרוולו, מביט בקירות כאילו הם יכולים לדבר איתו".
שיעור לכותבים: במקום לספר לקוראים מה מתרחש, כדאי להראות להם דרך תמונות, פעולות וסיטואציות. זה יאפשר להם להתחבר רגשית לסיפור.
סוף מאכזב | איך להשאיר רושם חזק?
סוף חלש עלול להרוס סיפור שלם. ספרים גרועים רבים, מסתיימים באופן בלתי מספק, אם בשל פתרונות מהירים מדי, חוסר מימוש של הפוטנציאל הסיפורי או סוף צפוי מדי.
שיעור לכותבים: סוף טוב צריך להיות מתגמל. סוף המספק תחושת סגירה אך גם משאיר חומר למחשבה. כדאי לבדוק אם הסוף מתכתב עם הרעיונות המרכזיים של הסיפור ואם הוא אכן מעניק לסיפור את הסיום הראוי לו.
סיכום
קריאת ספרים גרועים זו לא רק חוויה משעשעת, זו דרך מעולה ללמוד על טעויות בכתיבה ועל הדרך להימנע מהן. ספרים חלשים, יכולים לשמש מראה הפוכה הממחישה כיצד לא לכתוב, ומעודדים לשאוף לכתיבה חדה, מקורית ומדויקת יותר.
