איך כותבים את הספר שתמיד חלמנו עליו?
כתיבת ספר עלולה לעיתים להיות תהליך יצירתי ארוך וממושך, אך זה לא חייב להיות בהכרח כך.

ברגע שנבין מהם הכלים הנכונים ביותר לכתיבת ספר ונלמד לחדד את הכתיבה שלנו ולקחת אותה לקצה, התהליך עשוי להיות פשוט וקל יותר עבורנו – אז איך לכתוב ספר?

דרך אגב, חשוב להוסיף שאני מעביר תהליכי ליווי כתיבה אישיים עבור כותבים וכותבות אמיצים, אחד על אחד.

לפניכם 8 הדגשים החשובים ביותר בתהליך כתיבת ספר:

יצירת חלון כתיבה קבוע ביומן:

בדיוק באותה צורה שבה אנחנו קובעים יום ושעה מסודרת לפגישה עם הבוס, או למפגש חברתי או משפחתי, כדאי מאוד שנתייחס בכבוד הראוי גם לפגישות שלנו עם עצמנו – שעות כתיבת הספר שלנו.

בנקודת ההתחלה, תשתדלו להקדיש שלושה חלונות כתיבה בני שלושים עד שישים דקות, ותעגנו אותם עם תאריך ושעה שנקבעו מראש. כך, הסיכוי שאכן תשבו ותקדישו זמן ואנרגיה בתהליך כתיבת ספר – יעלו באופן דרמטי.

אם אתם עובדים עם יומן שנה, המשימה תהיה פשוטה יותר עבורכם. במידה ועדיין לא – הגיע הזמן להתחיל לעבוד עם לוח שנה.

סביבת כתיבה נוחה ואפקטיבית:

תהליך כתיבת ספר הוא נושא אישי ואינדיווידואלי לחלוטין, ואיש לא יכול להתיימר לקבוע עבורכם היכן או איך כותבים ספר לשיטתכם.

חלק מהכותבים מעדיפים לכתוב בשעות הבוקר, וחלקם יצליחו לכתוב רק בשעות הלילה כשהבית שורר בתרדמת. חלק מהכותבים נהנים לכתוב בחדר שקט באין מפריע וחלקם פוריים ביותר בעת ישיבה בבית קפה רועש ועמוס לקוחות ומאפים.

לכן, מומלץ לצאת למסע ניסוי וטעייה. רק תנסו. תקבעו לעצמכם חלון כתיבה אחד בשעות הבוקר המוקדמות וחלון כתיבה נוסף לאחר רדת החשיכה, תנסו להקדיש חלון כתיבה אחד לישיבה בבית קפה וחלון כתיבה אחד על חוף הים. רק כך, תגלו מה הדרך הנכונה ביותר שלכם להיות אפקטיביים ותוכלו להתחייב למסע בצורה נינוחה יותר.

נושא ברור וצלול לכתיבת ספרים:

מכירים את התחושה המוזרה הזו, כאשר אנו יושבים מול מחברת ריקה או מול עמוד ריק בקובץ הוורד, ולא מצליחים לכתוב את המילה הראשונה בסיפור? לא להיבהל, מדובר בתחושה מוכרת שכל כותב וסופר מכיר וחווה בכתיבת הספר שלו.

ברגע שנבחר נושא כתיבה ברור וצלול, נהפוך להיות ממוקדים ואפקטיביים יותר. לצורך העניין, במידה והייתי מעוניין לכתוב ספר בנושא אהבה, מדובר בנושא רחב מדי. אך אילו הייתי מעוניין לכתוב על נושא "זוג נשוי בשנות ה-30 לחייהם, שנתקל במשבר גדול בחיי הנישואין" – מדובר בנושא ברור וצלול יותר.

חוסר שיפוטיות בכתיבה:

כאשר אנחנו ניגשים לתהליך כתיבת ספרים, אנחנו נתקלים בשני סוגי שיפוטיות: הראשונה – שיפוטיות פנימית. מה אני חושב על הכתיבה שלי, האם אני בכלל כותב טוב? והשנייה – שיפוטיות חיצונית. מה יחשבו עליי? האם העולם בחוץ ייקח את הכתיבה שלי ברצינות? ומה יקרה אם לא?

לכן, כשאנחנו מחליטים להתחייב לתהליך ולצאת למסע הכתיבה – עלינו ללמוד להניח את השיפוטיות בצד ולהתמקד ביצירה. נכון, כולנו בני אדם ולכולנו יש פחדים, והרגשות הם חלק טבעי לחלוטין בתהליך. אני תמיד אומר שאם היינו אדישים לכתיבה שלנו – כנראה שלא היינו צריכים לכתוב ספר.

אותנטיות, אותנטיות, אותנטיות:

ככל שנשכיל להבין בשלב מוקדם יותר שכמונו יש רק אחד – נגיע לארץ המובטחת מהר יותר.

כותבים מתחילים מפחדים לכתוב את עצמם, ורובם נוטים לעצור את עצמם בכתיבה (לפעמים מחוסר ידיעה) ולכתוב כמו אחרים. לעיתים מתוך חוסר ביטחון או בגלל חוסר ניסיון.

למען הסר ספק, אני תמיד בעד מקורות השפעה ובעד לשאוב השראה מהכותבים הטובים והידועים ביותר, אך חשוב לזכור שכמונו יש רק אחד. איש לא יכול לכתוב את הסיפור שלנו ואת הספר שלנו מלבדנו, כך שאם בחרנו לצאת למסע כזה – חשוב שנהיה אנחנו, כל אחד באשר הוא. פשוט תכתבו את עצמכם, והשאר יקרה מעצמו.

הפסיקו לתכנן איך כותבים ספר:

שמעתם נכון. הפסיקו לתכנן. רוב הכותבים מחכים ומחכים. הם מחכים שיהיו להם התחלה, אמצע וסוף ברורים לסיפור, כמו גם אפיון ברור לכל אחת מהדמויות ואם אפשר, גם קורות חיים לכל אחת מהדמויות. הרבה פעמים, זה בדיוק מה שעוצר אותנו.

כותבים מתחילים רבים מאמינים שרק ברגע שתהיה בידם כל האינפורמציה סביב העלילה והדמויות, יהיה נכון לגשת לכתיבה. וזה המעכב מספר אחת בתהליך הכתיבה. לכן, פשוט תפסיקו לתכנן ותרגישו בנוח לצאת למסע יחד עם גיבורי העלילה שלכם, גם בתהליך כתיבת פרוזה. אתם רק תופתעו לטובה.

אין דבר כזה מוזה:

טוב, זה לא בדיוק נכון. אני מאמין במוזה באופן חלקי. האמונה שלי היא שאם נשב ונמתין בסבלנות שיום בהיר אחד המוזה 'תיפול' עלינו, אנחנו יכולים לחכות עשר שנים. לא חבל על הזמן?

אנחנו צריכים להבין בצורה מושכלת שכאשר נקדיש חלונות כתיבה קבועים מדי שבוע (כפי שדיברנו בדגש הראשון), יהיו ימים שבהם נכתוב סיפורים איכותיים ונפלאים וגם יהיו ימים שבהם נכתוב טקסטים פחות טובים. וזה בסדר. יש לזכור שבתהליך הכתיבה גם צעד קטן הוא צעד גדול.

הבנו איך לכתוב ספר? פשוט להתחיל:

אז החלטנו לקבוע חלון כתיבה קבוע מראש ביומן, ולצאת למסע ניסוי וטעייה לגילוי סביבת הכתיבה האפקטיבית והנכונה ביותר עבורנו. לאחר שבחרנו מראש נושא כתיבה וברור צלול והחלטנו אחת ולתמיד להניח את השיפוטיות (הפנימית והחיצונית) בצד, אנחנו מתחילים לכתוב את עצמנו בצורה האותנטית ביותר.

כתוצאה מכך, אנחנו מחליטים להפסיק לתכנן כל פרט קטן בסיפור ולצאת למסע יחד עם הדמויות שלנו, ולהפסיק לחכות למוזה שתיפול עלינו.

כתיבת ספר היא מסע נפלא וקסום של גילוי עצמי, יצירתיות ופתיחות רבה. גם במסע שלכם תתקלו במהמורות וקפיצות לא צפויות לאורך הדרך.

כמו שבכל מסע יש התחלה, אמצע וסוף – גם למסע שלכם סוף לא ידוע. הגיעה העת להפסיק לחכות למוזה שתבוא לביקור ולצאת למסע הכתיבה האישי שלנו. חיכינו מספיק.

בהצלחה!