ז'ה טם – כתיבה וספרות צרפתית: הידעתם שיותר סופרים צרפתים זכו בפרס נובל לספרות מאשר בני כל אומה אחרת?
בצרפת קיימת מדיניות לתמיכה בספרות המקומית ולהערכה למורשת הספרותית הצרפתית. בבתי הספר, מושם דגש על ספרות מקומית, פרסים ספרותיים מסוקרים בחדשות, והטלוויזיה מרבה להציג סופרים ומשוררים. או בקצרה, ספרות ממלאה תפקיד חשוב בזהות הקולקטיבית הצרפתית.

במאמר הבא, אכתוב על ארבעה סופרים שהם מאבני היסוד של הספרות הצרפתית:
ויקטור הוגו – עלובי החיים
אונורה דה בלזק – אבא גורי
אלבר קאמי – הזר
ז'אן-פול סארטר – הבחילה

ויקטור הוגו – עלובי החיים, 1862

משורר, סופר, מחזאי, אינטלקטואל ופוליטיקאי צרפתי. נחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה הצרפתית.
עלילת הרומן מתרחשת בצרפת במחצית המאה ה-19. גיבור הסיפור הוא ז'ן ולז'ן, בן עניים שמגיע מעיר קטנה בצרפת ונתפס בשעת גניבת לחם עבור אחיו הרעבים, ונשלח למאסר. מאסרו מעורר בו זעם רב כלפי החברה. הוא משתחרר ויוצא למסע מסוכן למען יושרו ושמו הטוב, ולמען צדק העניים והמדוכאים. במסעו, פוגש ז'ן שלל דמויות, המלוות אותו במאבקו העיקש לעולם טוב יותר. קוז'ט הילדה הנטושה, מריוס הצעיר המהפכן, ז'בר השוטר הנוקשה, פנטין המידרדרת לזנות ועוד. כולן נאבקות על הזכות לחיות באושר ובכבוד בצרפת, בתקופה של מהפכה חברתית. הספר עובד למחזה וסרטים. ספרים נוספים מאת ויקטור הוגו: האדם הצוחק, הגיבן מנוטרדאם

אונורה דה בלזק – אבא גוריו, 1834

סופר ומחזאי צרפתי, מחלוצי זרם הריאליזם בספרות הצרפתית, ואחד מהסופרים הבולטים והמשפיעים במאה ה-19.
עלילת הרומן מתרחש בשנת 1819, ומתמקדת בעיקר בשלוש דמויות: ז'אן יואקים גוריו הקשיש – המכונה אבא גוריו, פושע ועבריין נמלט בשם ז'אק קולן, וסטודנט תמים ופרובינציאלי בשם אז'ן ראסטיניאק. שלוש הדמויות מתגוררות ביחד באכסניה. גוריו, יצרן אטריות שפרש מעסקיו, מבזבז את כל הונו על שתי בנותיו – דלפי ואנסטסיה, המנצלות את אופיו הטוב כדי לסחוט ממנו כספים. הוא זוכה ליחס של בוז ולעג מסביבתו, למעט שני המוזכרים לעיל באכסניה. אז'ן ראסטיניאק, המבקש להשתלב בחוג החברה הגבוהה בפריז, מתקשה להסתגל לצביעות האופייניית לאריסטוקרטיה הפריזאית. הוא מצליח להתחבב בפני דלפי, בתו של גוריו, הנשואה לבנקאי עשיר.
ספרים נוספים: הקומדיה האנושית, אז'ני גרנה, קולונל שאבר, זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת, יצירת המופת הנעלמת, הדודנית בט, אשליות אבודות ועוד.

אלבר קאמי – הזר, 1942

סופר, מחזאי ופילוסוף צרפתי, יליד אלג'יריה הצרפתית, זוכה פרס נובל לספרות. הרומן מתאר את סיפורו של מרסו, צעיר צרפתי החי באלג'יר ומתפרנס כפקיד. הרומן נפתח בהצהרתו של מרסו: "היום אמא מתה. או אתמול, אני לא יודע". אדישותו זו לגבי מות אמו מאפיינת אותו לאורך כל הרומן. מרסו מתאר פגישה עם צעירה יפה בשם מארי, שמתאהבת בו ומציעה לו נישואין. הוא נענה להצעה, כאילו מדובר בעניין בעל חשיבות קטנה. במקרה אחר, מספר מרסו איך התיידד עם שכנו הסרסור ונכנס לתגרה למענו עם בני העדה המוסלמית. הוא מספר את הסיפורים בצורה מנותקת ומבלי להתייחס למשמעויות שמעבר להן.

בחלקו השני של הרומן, מרסו נמצא בכלא ומואשם ברצח. הוא עובר מהפך נפשי ומגיע להבנות בנוגע לחייו. ספרים נוספים: הדבר, הנפילה, המיתוס של סיזיפוס, מוות מאושר, ועוד.

ז'אן-פול סארטר – הבחילה, 1939

ז'אן-פול סארטר היה פילוסוף, סופר, מחזאי, תסריטאי, אקטיביסט, כותב ביוגרפיות, מבקר ספרות ומשורר צרפתי. זוכה פרס נובל. על אף שספרו 'הבחילה' נחשב רומן מכל אספקט, ניתן לראותו גם כמעין מסה פילוסופית. ובעצם הוא מן החשובים שבכתבים האקזיסטנציאליסטים. הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של המאה שעברה, והטובה שביצירות הספרות של סארטר.
במרכז הרומן, חוויית הבחילה של גיבורו, תחושה מחליאה שמשתלטת עליו כאשר ממד חדש של אובייקטים נחשף בפניו לפתע: קיומם האטום והאבסורדי. הוא מגלה שאין אנו יכולים להגיע לידי מודעות של העולם החיצוני, אלא כהשלכה של תודעתנו שלנו. זוהי יצירה אירונית, עמוסה סאטירה וירטואוזית. ספרים נוספים: המילים, אינטימיות, בדלתיים סגורות, ידיים מזוהמות, דרכי החירות -ארכה, דרכי החירות – גיל התבונה, דרכי החירות – מוות בלב, בודלר.

מרבית הסופרים הצרפתים התאפיינו בכך שמלבד היותם סופרים, היו אנשי רוח ואינטלקט. במקרים רבים היו מחזאים, משוררים ופילוסופים. כלומר, ידם נגעה בכל ויד כל נגעה בהם. הם היו עסוקים, או יותר נכון, טרודים בעוולות החיים ובקשיים הרבים שהתעוררו כתוצאה מהמעבר מהעולם הישן אל העולם התעשייתי והמודרני. והתעקשו להציף את הקושי והאתגרים אל מעל מדרכותיה היפות של העיר היפה פריז.

>> מתעניינים בקורס כתיבה יוצרת?