דרך אחת לכתוב את הודו – בעוד דרום אמריקה מציעה לתרמילאים נופים, מסלולים מאתגרים ומפגש עם אוכלוסיות עתיקות, תת-היבשת ההודית מציעה עושר דתות, רוחניות ומגוון אשראמים, אשר מהווים מוקד משיכה למטיילים המערביים. לא משנה אם יצאת לחפש את עצמך בהודו, או לאבד את עצמך בהודו, המדינה מחבקת בלב רחב את מחפשי הדרך, והמקומיים מקבלים את הקהילה הגדולה של הישראלים, המגיעים לכל עריה בנפש פתוחה.
בתור סופר שכתב שני ספרים על הודו, אני כמובן מעביר גם תהליכי ליווי כתיבה אישיים לכותבים ויוצרים שמעוניינים לכתוב על תת-היבשת הנפלאה.

• נער החידות ממומביי – ויקאס סווארופ
• אמא של אלף שמונים וארבע – מהשוטה דוי
• הדרך לוורנאסי – אמנון יובל
• 100 דרכים לאבד את עצמך בהודו – נבו רוזי

נער החידות ממומביי – ויקאס סווארופ, 2005

זהו ספרו הראשון של ויקאס, הסופר ההודי, המביא את סיפורו של מוחמד. נער יתום הנודד בין בתי יתומים, אשר זוכה בתחרות "מי רוצה להיות מיליונר?" הפקת השעשועון מסרבת לשלם לו את הפרס הגדול, כיוון שהוא עני וחסר השכלה ומאשימה אותו במרמה. מוחמד מספר לעורכת הדין כיצד השיב על כל השאלות. עורכת הדין מאמינה למוחמד כי לא הונה את ההפקה ולאחר מאבק של חצי שנה, הוא זוכה בפרס הגדול ומתחתן עם אהובתו. חברת הטלוויזיה פושטת את הרגל לאחר שהיא נותנת למוחמד את הפרס.
ספרים נוספים שכתב: תעלומה בשישה קולות, היורשת מדלהי.

אמא של אלף שמונים וארבע – מהשוטה דוי, 2012

מהשוטה דוי, סופרת ופעילה חברתית, אחת משני המועמדים לפרס נובל לספרות, לצד סלמן רושדי.
סיפורה של שוג'טה, בת למעמד הבינוני-גבוה בהודו, אשר חיה חיים נוחים וטובים, בעלה מקושר למקומות הנכונים וילדיה הצליחו גם הם. אולם, כל זה משתנה כאשר יום אחד בנה בן ה-20 נורה ונהרג ברחוב. כולם (וגם בעלה) מנסים לטשטש את העובדות, אך שוג'טה מגלה שבנה נרצח מכיוון שהשתייך לתנועה מהפכנית המנגדת לפוליטיקאים מושחתים, לאנשי ההון הדת ושיטת המעמדות, ועל אף גילה המבוגר, היא יוצאת למאבק לזכרו של בנה.

הדרך לוורנאסי – אמנון יובל, 2018

זהו ספרו הראשון של אמנון יובל, המספר את סיפורו של יואל. אשתו נורית נפטרה מסרטן שנה קודם לכן, וכעת הוא מקבל את בשורת האיוב.
השנייה – בנו יחידו רועי בן ה-25 נהרג בתאונת אופנוע בהודו. יואל, בשנות ה-50 לחייו, עוזב את עבודתו ונוסע להודו, בעקבות בנו, כשבאמתחתו המחברת של רועי ומחליט לקרוא בה לפי קצב ההתקדמות שלו במסע. זהו סיפור על מסע ועל הכרות המתרחשת לאחר המוות.

100 דרכים לאבד את עצמך בהודו – נבו רוזי, 2017

כשהייתי בן עשרים ושלוש, יצא לאור ספר הביכורים שלי – "100 דרכים לאבד את עצמך בהודו". בחרתי לשתף אתכם קטע קצר מתוך הפרק הראשון:

הוא סיפר שיש לפחות 100  דרכים לאבד את עצמך בהודו.
"פשוט תבחר דרך אחת ותלך איתה. תשכח את כל מה שאתה מכיר ותגיד שלום למי שהיית לפני – איתי המוסכניק, אילון המוזיקאי, סמי הכבאי או בוב הבנאי. זה לא משנה מי היית, אתה בהודו עכשיו". "תסתכל עליי", הוא המשיך, "תפסתי קו למשך כמעט שנה בגבול עזה, איבדתי שם אצבע", הוא הרים את ידו הימנית מעל ראשו בגאווה ואכן הבחנתי באצבע אחת חסרה. חשבתי לעצמי שהוא בוודאות חבר בעמותה 'האגודל למען החייל'.
"תבחר את דרכך ותלך איתה לאיבוד. תבנה את עצמך בעשר אצבעות", הוסיף באירוניה, "תהיה מי שאתה מחליט להיות ולא מה שהדיקן באוניברסיטה או אמא שלך בחרו בשבילך".
הבחור קם מהכיסא והחל ללכת מבלי לשלם, לא לפני שהסתובב אליי והכריז "נתראה בצד השני". נפרדתי ממנו לשלום, והחשבון כבר היה מונח על השולחן.
נראה שיש גם לפחות מאה דרכים להיתקע עם החשבון בהודו.