סאבטקסט הוא אחד מן הכלים החשובים ביותר בכתיבה תסריטאית. במקום לומר ישירות את מחשבות ורגשות הדמויות, סאבטקסט מאפשר העברת משמעות עמוקה יותר דרך דיאלוגים, פעולות ושפת גוף. כאשר סאבטקסט בנוי היטב, הוא מוסיף רובד רגשי, מתח ומורכבות לסצנה.

מהו סאבטקסט ולמה והוא חשוב?

סאבטקסט, הוא המשמעות הנסתרת המסתתרת מתחת לפני השטח של הדיאלוג או הפעולה. בסרטים חזקים, דמויות אומרות לעיתים נדירות בדיוק את מה שהן חושבות. הן מרמזות, מסתירות, או חושפות רגשות בדרכים עקיפות.

מדוע להשתמש בסאבטקסט?

• יוצר דמויות עמוקות ומורכבות יותר.
• מחזק את המתח והעניין בסצנות.
• מאפשר לקהל להיות שותף פעיל בפענוח הסיפור.
• מונע דיאלוגים ישירים ומשעממים.

כיצד לבנות סאבטקסט חזק בתסריט?

הדמויות לא תמיד אומרות את מה שהן מרגישות

במציאות, אנשים לא תמיד מבטאים את רגשותיהם באופן ישיר. פעמים רבות הם מסתירים כאב, פחד או אהבה מאחורי מילים ניטרליות או הפוכות.

דוגמה:
במקום שהדמות תגיד: "אני מפחד שתעזוב אותי", היא יכולה לומר:
"בטח כבר מצאת מישהו יותר טוב, נכון?"

שימוש באירוניה ומתח בין המילים לכוונה האמתית

כאשר ישנו פער בין מה שהדמות אומרת, לבין מה שהיא באמת חושבת, נוצר סאבטקסט.

דוגמה:
שני חברים רבים. אחד אומר לשני בקור רוח:
"תמיד אפשר לסמוך עליך, אה?"
לכאורה זו מחמאה, אולם הטון וההקשר חושפים שזוהי עקיצה מלאת אכזבה.

העברת רגש דרך פעולות ולא דרך מילים

פעולות יכולות לחשוף יותר מאשר דיאלוג ישיר. דמות המזיזה עצמים בחוסר שקט, נמנעת מקשר עין או מהדקת את האחיזה בכוס, יכולה לשדר לחץ או פחד בלי להגיד מילה.

דוגמה:
במקום שדמות תאמר "אני עצבנית", היא יכולה להקיש באצבעותיה על השולחן, להצית סיגריה ולכבותה מיד, או להתמקד בסידור כוסות בצורה אובססיבית.

הקשר בין הנושא המדובר לסאבטקסט

לפעמים השיחה עוסקת בנושא אחד, אבל ברור שמשהו אחר מטריד את הדמויות.

דוגמה:
בני זוג לשעבר נפגשים בבית קפה. במקום לדבר על הפרידה, הם משוחחים על הקפה:

הוא: "הקפה פה עדיין מריר כמו פעם."
היא: "כנראה שהטעם לא השתנה, רק אנחנו."

לכאורה הם מדברים על קפה, אבל ברור שהכוונה האמתית היא על מערכת היחסים שלהם.

שימוש בשתיקות וברווחים

לפעמים, מה שהדמות אינה אומרת חשוב יותר ממה שהיא כן אומרת. הפסקות בדיאלוג, שינוי נושא או התחמקות משאלה יכולים לחשוף סאבטקסט עמוק.

דוגמה:
"איך היה עם אבא שלך היום?"
הדמות שותקת רגע, בוחשת את התה שלה, מחייכת קלות אבל לא מישירה מבט.
"היה… בסדר."

השקט מדבר יותר מהמילים, הקהל מבין שמשהו לא היה "בסדר" באמת.

השלמת התמונה

אל תתנו לדמויות להסביר יותר מדי. השאירו מקום לפרשנות כך שהקהל יוכל לחבר את המשמעות בעצמו.

דוגמה:
במקום שדמות תאמר: "אני יודע שאתה משקר לי", היא יכולה פשוט להסתכל על הדמות השנייה, לחייך חיוך קטן ולהגיד: "נשמע אמין."

כיצד לתרגל כתיבת סאבטקסט?

• כתבו דיאלוג ישיר ואז נסו לשכתבו כך שהמשמעות תהיה מוסתרת.
• צפו בסצנות מסרטים ידועים ובדקו איך הדמויות מתקשרות מבלי לומר הכול במפורש.
• השתמשו במבטים, פעולות והפסקות, כדי לרמוז על משמעות נסתרת.

סיכום

סאבטקסט, הוא מה שהופך תסריט למציאותי, מתוחכם ומעורר עניין. במקום להגיד דברים בצורה ישירה, אפשר להשתמש בדיאלוגים חכמים, פעולות מרומזות ושתיקות כדי לחשוף את המשמעות העמוקה יותר. הקהל יעריך את האתגר שבפענוח התמונה המלאה, והסצנות ירגישו טבעיות, חזקות ומלאות עוצמה.