תוכן עניינים
מהי נובלה, וכיצד כותבים נובלה? בספרות קיימים ז'אנרים רבים: רומנים, ספרות בלשית, שירה, דרמה, קומדיה, מחזה ורבים נוספים. במאמר זה אכתוב על ז'אנר הנקרא נובלה.
הנובלה היא ז'אנר ספרותי החובק סיפורים קצרים יחסית, אשר העלילה שלהם מתרכזת במקום אחד וסובבת סביב עלילה אחת. לפעמים הנובלה מוגדרת על-פי אורכה. היא ארוכה יותר מסיפור קצר וקצרה יותר מרומן. הנובלה החלה להתפתח כז'אנר בראשיתה של תקופת הרנסאנס, בידי סופרים צרפתים ואיטלקים, הבולט מבניהם היה ג'ובאני בוקאצ'ו, שספרו 'הדקאמרון' הכיל כמאה יצירות הנחשבות כאבות היסוד של ז'אנר זה.
קווים מנחים לכתיבת נובלה:
- מיקוד בעלילה, מיעוט בתיאורים ובהשתהות ללא פעולה
- לשון מדויקת ועניינית
- מבנה סיפור הנבנה לקראת נקודת מתח אצל הקורא
- עד סופה של העלילה תשמר תחושת חוסר וודאות.
- אורכה 15,000 עד 40,000 מילה.
במאמר זה בחרתי בשלושה סופרים, בעלי שם, אשר כתבו נובלות.
ש"י עגנון – שמואל יוסף עגנון – תהילה, 1950
סופר עברי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
הדמות הראשית בנובלה היא תהילה, זקנה צדקת יהודייה שמתגוררת בעיר ירושלים, בזמן המנדט האנגלי. המספר נתקל בה במקרה. למרות גילה, חזותה של תהילה צעירה ויפה והיא נמרצת וחיונית. היא מרבה בעזרה לאנשים הזקוקים לכך. המספר נתקל בתהילה כמה פעמים ובכל מפגש נחשף לפן באישיותה וכך נודע לו גילה המופלג – 104, כמו כן, הוא מגלה שכאשר הגיעה לירושלים הייתה אישה עשירה ובעלת אמצעים, אולם למרות שירדה מנכסיה וסבלה מאוד, לא איבדה מן האופטימיות שלה. בשלב זה בעלילה, מתגלה 'הסוד' של תהילה, שבגללו היא נושאת משקל כבד של אשמה. בהיותה בת 11, שודכה לשרגא בן ה-12 במטרה שיינשאו כעבור שנה. בסופו של דבר, החתונה בוטלה כיוון ששרגא ומשפחתו השתייכו לזרם החסידי, ואביה של תהילה
כעבור זמן מה, תהילה נישאה לגבר אחד ונולדו לה שלושה ילדים. תהילה שכלה שניים מילדיה, ובתה המירה את דתה. לאחר כל הצרות שנפלו עליה, נזכרה תהילה בביטול השידוך, והבינה שכל צרותיה הן עונש על חטאה. ומעתה והלאה היא מנסה לכפר על החטא שביצעה בעברה.
עמוס עוז – עד המוות, 1971
נובלה מספר 1 – אהבה מאוחרת: ספרו הרביעי של עמוס עוז, המורכב משתי נובלות, והוקדש לאביו אריה קלוזנר.
עלילת הנובלה הראשונה מסופרת בגוף ראשון על-ידי שרגא אונגר, נודד קשיש וערירי על רקע כוונת האחראים עליו לפטרו ולהוציאו לפרישה מוקדמת, בשל הסגנון המיושן שלו ודבקותו בנושא יהדות רוסיה. כאשר שרגא מביט לאחור על חייו, כל מה שהוא רואה זאת תמונה עגומה ולא מעודדת של אדם עייף, מובס, חרדתי מפני החתרנות הבולשוויקית אך עם זאת נפשו צמאה למגע ולחום אנושיים.
נובלה מספר 2 – עד מוות: קורותיה של שיירת צלבנים מצרפת לירושלים בשנת 1906, בהנהגת גיום די-טורון. לצדו עומד קרובו המפוקפק, קלוד עקום הכתף, שהוא מעין קדוש-חוטא, בעל יצרים והשפעה מפוקפקת, המנצל את היחלשותו והתכנסותו פנימה.
כאשר האציל די-טורון מאבד את שפיותו, ומוצא את מותו, השיירה כולה בהנהגתו של קלוד מאבדת לחלוטין את מוסריותה ונאבקת בקור, ברעב ובשיגעון.
בנימין תמוז – פונדקו של ירמיהו, 1984
סופר ומתרגם, עיתונאי, עורך ומבקר, צייר ופסל ישראלי.
עלילת הנובלה מתרחשת במחצית הראשונה של המאה ה-21, כאשר במדינת ישראל נשארו שלושה מעוזים מבוצרים: תל-אביב, ירושלים ונהריה. ושאר הארץ הפכה להיות שטח הפקר. הסנהדרין הם השולטים, והם קיצוניים ואכזריים. מעט החילונים שנותרו, מצאו מסתור בפונדק של ירמיהו, שם הם מקיימים את אורח חייהם בסתר.
לסיכום נושא זה, כפי שכתב הסופר רוברט סילברברג: "הנובלה היא אחת היצירות הספרותיות העשירות והמתגמלות ביותר. היא מאפשרת פיתוח מורחב יותר של אופי הדמויות, מאשר הסיפור הקצר. היא מספקת סקירה אינטנסיבית ומפורטת של הסיפור, ובמידה מפורטת גם את המיקוד המרוכז של הסיפור הקצר וגם את ההיקף הרחב של הרומן".
אולי תתעניינו לקרוא על –